חרדון מדבר וחרדון סיני

במשפחת החרדוניים (AGAMIDAE) כ-300 מינים. מרביתם קטנים למדי (לחרדון מצוי גודל ממוצע) ולכן מפתיע לגלות שכמה מהם מאריכים חיים, במקרים מסוימים למעלה מ-20 שנים. במהלך הקמת המערכת הועלו על גבי המפה אלפי תצפיות, שכאשר הוצלבו עם נתוני התאריך והמקום חשפו כי ייתכן וחלו שינויים בתפוצה ובשכיחות של מיני החרדונים המדבריים הקטנים. על מנת להפנות את תשומת הלב אליהם, מובאת כאן סקירה קצרה של סימני הזיהוי - בתקווה לקבל מידע נוסף אודותיהם. בשטחי המדבר בארץ חיים מספר מיני חרדון. אומנם בעברית נקראית כולם חרדון, אך למעשה הם שייכים לסוגים שונים. לחרדוני הצב הופעה יוצאת דופן, ולכן אין צורך להאריך בעניין זיהויים בשדה, אולם המינים הקטנים: חרדון מדבר, חרדון סיני וחרדון חולות, עשויים להיראות דומים. כיצד מבחינים בין חרדון חולות, חרדון מדבר וחרדון סיני? חרדון חולות ניתן לזיהוי בקלות, לכן נסתפק כאן בהפנייה לרשימה בעניינו: חרדון חולות, Trapelus savigniן. שני המינים האחרים דומים יותר זה לזה. קודם שיתוארו הסימנים, יש לציין שנראה כי הבלבול ביניהם נובע מכך שבמקורות הפופולרים מוצג לרוב חרדון סיני כשהוא עוטה את צבעי הראווה שלו בעונת הרבייה, אולם מחוצה לה המין אינו צבעוני במיוחד.

חרדון מדבר (Trapelus pallidus): שוכן קרקע, מגלה העדפות לשטחים פתוחים   © איל ונונו

חרדון מדבר (Trapelus pallidus) הוא מין חרדון קטן למדי (כ-20 ס"מ אורכו). הזנב אומנם לא קצר, עולה באורכו על אורך הגוף כולו, אך ככלל לחרדון זה מראה גוצי ומגושם. הוא מצוי ברחבי הנגב והערבה, בנוף פתוח למדי. זהו מין קרקעי, חובב מישורים פתוחים. במהלך עשרות השנים האחרונות תפוצתו הולכת ומצטמצמת בעקבות הרס בתי גידול ונראה כי נעלם לחלוטין מאזורים בצפון הנגב. חרדון סיני (Pseudotrapelus sinaitus) לעומתו, הוא בעל מבנה אלגנטי יותר - דק ומאורך, שתפוצתו בארץ מוגבלת יותר לאזורי המדבר המזרחיים (בעיקר לאורך השבר), אך הוא חודר גם למרכז הנגב. אם כן, כאשר פוגשים בחרדון קטן במדבר כדאי לשים לב לסימנים הבאים:
בהשוואה לחרדון מדבר לחרדון סיני מבנה עדין יותר. קשקשי הגב הם אחידים בגודלם ולכן הוא נראה חלק, ללא "גבשושיות". מפתח האוזן גדול ובולט. לחרדון סיני רגליים דקות וארוכות וזנב שאורכו כמעט כפליים מאורך הגוף. האצבע השלישית היא הארוכה מבין אצבעות הרגליים, תכונה אופיינית המבדילה אותו ממינים קרובים. כשחרדון מדבר מתגלה, הוא בדרך כלל נוטה להיצמד לקרקע ולנצל את צבעי ההסוואה שלו. חרדון סיני, לעומת זאת, בדרך כלל נמלט בריצה כאשר הוא נחשף.

חרדון מדבר (Trapelus pallidus): קשקשי גב שוני גודל (1), מפתח אוזן קטן (2)    © איל ונונו

חרדון מדבר (Trapelus pallidus):. האצבע הרביעית היא הארוכה מבין האצבעות    © איל ונונו

כמובן שלעתים ניתן לפגוש בחרדונים שמתנהגים באופן שונה לגמרי מהמצופה: חרדוני סיני ידידותיים שלא חוששים מאדם, חרדוני מדבר חששניים במיוחד ועוד. על מנת לזהות את המין, יש לשים לב לסימני הזיהוי העיקריים, המסוכמים בטבלה הבאה:

טבלה מס' 1: חרדון סיני וחרדון מדבר - סימני זיהוי

חרדון סיני       Pseudotrapelus sinaitus             © משה קלוקובסקי