בישראל מוכרים שלושה מיני קיפוד. אלו נציגים של משפחה (ERINACEIDAE) בה הוגדרו 17 מינים ברחבי העולם. משפחת הקיפודיים שייכת לסדרת אוכלי חרקים (Soricomorpha). כלומר, למרות התפריט המגוון ואורח החיים הקרקעי, הם אינם קרובים למכרסמים או לטורפים, המוגדרים תחת סדרות נפרדות במחלקת היונקים. אוכלי החרקים נחשבים ליונקים קדומים מאוד, בעלי תכונות המוכרות מיונקים עתיקים שברובם כבר לא איתנו: שימוש במלוא שטחה של כף הרגל בהליכה, מבנה שלייה פשוט ועוד. מתוך 17 מיני הקיפודיים, שלושה מוכרים בישראל: קיפוד מצוי (Erinaceus concolor), קיפוד חולות (Hemiechinus auritus) וקיפוד מדבר (Paraechinus aethiopicus).
קיפוד מצוי הוא הגדול שבקיפודי הארץ, אם כי הוא קטן יחסית לבני מינו המצויים בארצות צפוניות לנו (שינפלד, 1984). משקלו הממוצע של הוא כפול ממשקלם של שני המינים האחרים, אך יש שונות רבה בין אוכלוסיות מאזורים גיאורפיים שונים, ואף לאורך השנה: קיפודים מצמצמים את פעילותם במהלך החורף הקר, ובהתאמה הם מאבדים ממשקלם. בהשוואה לשני המינים האחרים (חולות ומדבר) הוא נראה כהה, הן מבחינת צבע השיער והן מבחינת צבע הקוצים: הצבע הכללי אחיד יותר, פחות קונטרסטי. בהשוואה אליהם הוא גם נראה כבד ומסורבל יותר בתנועה.
תמונה מס' 1: תצפיות בקיפוד מצוי. נצפה באזורים רבים: כפריים, בערים צפופות וביישובים באזורים מדבריים
תפוצה
המין מצוי בלבנון, סוריה, תורכיה דרום ומזרח אירופה. ישראל מהווה את גבול התפוצה הדרומי העולמי של המין. הוא מצוי בעיקר במרכז וצפון הארץ: בשטחים פתוחים, שטחים חקלאיים וביישובים - כולל בערים הגדולות. כמו כן, הוא מצוי בשטחי יישובים באזורים מדבריים, שם ניתן במהלך לילה אחד לצפות בשלושת מיני הקיפוד בתא שטח מצומצם יחסית.
מזון
הקיפודים שייכים לסדרת אוכלי חרקים, אך כמובן שמזונם אינו מוגבל לחרקים: אלו בעלי חיים אומניבורים (אוכלי כל) הניזונים בין היתר ממכרסמים קטנים, זוחלים, חלזונות, ירק ועוד (מנדלסון ויום טוב, 1987). ביישובים ניתן לצפות בהם לעתים קרובות ניזונים משאריות אשפה ומכלי מזון יבש של חיות בית. למן השדה דווחו תצפיות בקיפודים הפוקדים דרך קבע פינות האכלה של חתולים.
פעילות
קיפוד מצוי פעיל בשעות הלילה, אך לעתים נראה גם בשעות הבוקר המוקדמות. באביב, פעילות בשעות הבוקר מיוחסת לרוב לנקבות מיניקות. באופן כללי הם חובבי חום, ובחורף אף עשויים להיכנס למצב חריפה הנמשך מס' ימים (שלמון, 1993). במהלך היום הם מסתתרים במחסה תחת עצים, סלעים ובסבך צפוף. לפעמים נצפים קיפודים רבים בתא שטח קטן יחסית, מחפשים מזון, אך הם אינם חברותיים וצפויים להתפזר קיפוד קיפוד לדרכו מיד בתום חיפוש המזון. קשר בין פרטים נצפה בעונת הרבייה ובין אם לגוריה, שבגיל שלושה שבועות כבר מתלווים אליה לחיפוש מזון.
קיפוד מצוי, Erinaceus concolor. צבע שיער הפנים אחיד, האף מורם לפנים. © משה קלוקובסקי
כיצד צופים בקיפודים?
על מנת לצפות בקיפודים מומלץ לאתר מדשאה, או שטח פתוח אחר, בקרבת נקודת אכילה: ייתכן שכלי האוכל של הכלב או החתול שלכם עשוי להתאים.. בארץ נצפתה פעילות במהלך כל השנה, אך הסיכויים לתצפית גבוהים יותר בלילות חמים. ההמלטות מתרחשות באביב ובתחילת הקיץ, לאחריהן ייתכן שנפגוש בנקבות שבשל דרישות המזון הגבוהות של הגורים פעילות גם לפנות בוקר אך ככלל הפעילות מוגבלת ללילה. אין לגעת בקיפודים, שעשויים להיות נגועים בקרציות ובטפילים רבים אחרים, למרות שניתן להתקרב אליהם בקלות. הם נוטים להתכדר במקום ולהסתמך על ההגנה שמספקים הקוצים, ופעמים רבות לא נמלטים בריצה מפני אדם או כלב. בכל זאת, על מנת לצפות בהתנהגותם יש להתמקם במרחק מה מנקודת האכילה.
מצאתי קיפוד פעיל, התרחקתי ממנו, מה עכשיו?
כשצופים בקיפודים, ניתן להתייחס להיבטים הבאים:
זיהוי
בכמה אתרים בארץ ניתן לצפות בשלושת מיני הקיפודים בקרבה יחסית, אך בכל זאת הזיהוי הוא פשוט: קיפוד מצוי הוא כבד ומסורבל בהרבה משני המינים האחרים, והתנהגותו מעידה כי הוא מודע לכך - כשמתקרבים אליו, הוא נוטה להתכדר במקום ולא להימלט בריצה. בהליכה, בולטות כפות הרגליים הגדולות והאוזניים הקצרות. הצבע הכללי הוא לרוב כהה, אם כי כדאי לזכור שגם לקיפוד מדבר מופע כהה: הכוונה היא לא רק לפרצוף הכהה, אלא לכלל הגוף ומעטה הקוצים. בכל זאת, במבט מהיר על המבנה הכללי בולטים ההבדלים המבניים.
חושים
כיצד קיפודים מאתרים מזון הפזור בשטח פתוח? האם הם מתנהגים שונה כאשר נושבת רוח? האם הם נעים במסלולים קבועים? מה ניתן להסיק מכך?
התנהגות
האם נראית אינטראקציה כלשהי בין פרטים המחפשים מזון באותו תא שטח? ייתכן שמתקיימת תקשורת ביניהם שאיננו מבחינים בה. האם נצפית התנהגות המעידה על טריטוריאליות?
קולות
האם נשמעים קולות? לקיפודים מגוון קולות, המושמעים בתגובה למפגש עם פרטים אחרים, מצוקה ועוד.
זיהוי פרטני
האם באותם מקומות נמצאים אותם פרטים במשך זמן? סימני זיהוי פרטני אינם מצויים בהכרח, אך לעתים ניתן להשתמש בפציעות ובצלקות המצויות מפעם לפעם, בעיקר בפרטים בוגרים. למשל, נקבה בקיבוץ בדרום זוהתה על פי אוזנה החתוכה, שאפשרה לעקוב אחריה במשך כשנה.
קיפוד מצוי, Erinaceus concolor. באר שבע, 18/08/2010. צבע השיער כהה, האוזניים קטנות. © איל ונונו
מקורות
מנדלסון ה. ויום- טוב, י.,(1987) החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 7, יונקים. החברה להגנת הטבע ומשרד הביטחון, ההוצאה לאור.
שינפלד, מ. (1984) הביולוגיה של שני מיני הקיפודים: קיפוד אירופי (Erinaceus concolor) וקיפוד חולות (Hemiechinus auritus). עבודת מוסמך, אונ' תל אביב.
שלמון, ב. (1993 ,( מדריך היונקים בישראל וסימני השדה לנוכחותם. כתר, הוצאה לאור
קישורים
קיפוד מצוי באתר IUCN
The biology of two species of hedgehogs, Erinaceus europaeus concolor and Hemiechinus auritus aegyptius, in Israel - תקציר
