<<< חזרה לדף "נחל רבה"
5.1.14
אלון שלום,
תודה על תשובתך. אינני מופתע שקיימת הסכמה ביננו על שהנעשה בנחל רבה לא היה צריך להיעשות. מעשרות התגובות שקבלתי, רובם אנשים הקשורים לתחום, לא הייתה אחת, שהיה בה אפילו שמץ של הסכמה או מילת זכות לנחל הבטון. נהפוך הוא, ההתבטאויות היו קשות ביותר (אפילו בהשוואה להתבטאויותיי). אני מצר מאד על כך שבמכתבך אתה משלב בין הפארק שמחוץ לערוץ לבין שנעשה בערוץ. בעשותך כך, כנראה בלי משים, תשובתך מפחיתה מעוצמת המחדל והתוצאה הסביבתית. נושא הפארק כלל לא שייך לענין. מעולם לא טענתי כנגדו, נהפוך הוא, במכתב הזעקה שלי על "זוועת נחל רבה" ציינתי את הטיילת כגורם חיובי. לכן כל הטיעון וההסברים שנחלים עירוניים עוברים טיפוח ופיתוח על פי העקרונות שסיכם מוטי קפלן בפרסום "הנחל והעיר – הילכו שניים יחדיו" אינו במקומו. אינני יכול לפרש את תגובתך אחרת מאשר: נכון, מה שנעשה בערוץ הנחל לא בסדר אבל, מסביב הכל בסדר גמור. עלי כנראה להבין שיש כאן איזון בין הרע לטוב. אתה עוד מוסיף "בהתעלם מהפעילות המסיבית הכוללת בטון והקמת אגם פנאי, או מפלי מים המוארים ומנצנצים למרחוק, שאין בינה ובין שיקום הנחל קשר, הרי שהפרויקט תרם להעלאת המצב הסביבתי באזור ......". מה הקשר בין זה לנעשה בערוץ הנחל? מדוע בכלל להזכיר את מה שבסדר כאשר לא נטענה כל טענה הסותרת זאת? דווקא ממך, העומד בראש אגף מים ונחלים ציפיתי שתציג את המחדל של נחל רבה ללא כחל ושרק, מבלי להוריד מחומרתו ע"י נקודות זכות שלא מן העניין.
שוחחתי עם מוטי קפלן בענין נחל רבה, שכן מי מהמעורבים בפרויקט טען בפני "לא כולם חושבים כמוך ולראייה הספר של מוטי קפלן, הנחל והעיר". מוטי שנחשף לנעשה באמצעות מכתבי, הזדעזע מהנעשה ומההסתמכות על הפרסום בהקשר של נחלים עירוניים. מוטי הוסיף ואמר בפני "הדברים הללו עולים מכל שורה בספרי ''הנחל והעיר'' שיצא בהוצאת המשרד להגנת הסביבה. אני מפנה את תשומת לבך לעמודים 23-21 בהם מודגשים המתח והניגוד בין הנחל הטבעי והעיר המלאכותית, ועל ההמלצות להעצים מתח זה, היינו - העצמת המופע הטבעי של הנחל" (ההדגשה שלי).
החלק המודגש במכתבך ובו הטענה שמה שנעשה אינו תואם את מדיניות המשרד להגנת הסביבה וש"אין להסכים עם בנייה ושימוש בחומרים כמו בטון לשיקום מערכות אקולוגיות טבעיות ושיש להקפיד הקפדה יתרה על בריאות המערכת האקולוגית על כל מרכיביה בכל פרויקט שיקום נחלים, ככל הניתן" הוא לטעמי מאד לא מספק. אם מה שבוצע בנחל אינו תקין (בלשון המעטה) ואם המשרד הוא המופקד על פעולות שיקום הנחלים בישראל (בודאי בפיקוח), הרי שהמשרד באמצעות נציגיו אמור לטול אחריות על אשר קרה וממשיך לקרות בנחל רבה (כפי שצפיתי, על מנת לתקן נזקי השיטפון הראשון שפכו לפני מספר ימים עוד בטון תוך כך ביצוע עבירה סביבתית נוספת – ראה נספח להלן). מעבר לאמירות כלליות, במכתבך אין התייחסות מספקת להפקת לקחים והסקת מסקנות והפעולות המעשיות הנדרשות בגינן. אין אחראים למעשה (הכשלון יתום) ועדין לא ברור איך קרה מה שקרה? כמשרד המשרת ציבור ניתן לצפות לשקיפות גם בהיבטים הנ"ל. ראוי היה שהקשורים למחדל במוסדות שהיו מעורבים או היו אמורים היו להיות מעורבים בנעשה בנחל יאזרו אומץ ויבהירו שהם מכירים במחדל והפיקו לקח. רק בדרך זו נוכל לצפות ששגיאות מעין אלה לא תחזורנה. מאידך, אם האשם אינו במשרד להגנת הסביבה והפרויקט שבוצע אינו הפרויקט שאושר, מן הראוי שהמשרד יתבע את עושי המעשה על פגיעה סביבתית כפי שהוא נוהג בכל מקרה של פגיעה סביבתית ואף ידרוש תיקון המעוות (החזרת המצב לקדמותו). אם נחל רבה ימשיך להתקיים כנחל מבוטן הוא יהווה דוגמא לכל "פורץ דרך" - איך למרות הכל אפשר להשיג "הישגים לא מקובלים". חשוב למשל לדעת האם המעורבים בעשייה בפועל, אדריכלי התכנון של מפלצת הבטון ימשיכו להיות מעוסקים בשיקום נחלי ישראל? מעבר למה שצפוי שיעשו לפרויקט שיטפונות משמעותיים (זה עשוי להמשך על פני מספר שנים) יש ציפייה לעשייה מכוונת לביטולו וסילוקו (אני מדגיש – הכוונה לערוץ המבוטן בלבד ולא לפארק).
מעבר לפתרונות המחייבים באופן ספציפי בנחל רבה (עתה הוא נזקק לשיקום יסודי) אני רואה מקרה זה כמכונן, כלומר, חייבים להסיק ממנו מסקנות מעשיות כיצד למנוע המחדל הבא. חשוב להטמיע כיצד יש לקבל החלטות על שיקום נחלים בישראל ומי אנשי המקצוע האמורים להיות מעורבים בכך? כיצד יש לבחון מי המתכנן והמבצע? עניין זה דוחק שכן יש פרויקטים נוספים מתוכננים (חלקם כנראה כבר בביצוע) של התערבות בוטה בנחלים. המלצתי, שתחודש פעילות מנהלת הנחלים בהרכבה המקצועי המקורי. בזמנו – לא היה כל סיכוי שפרויקט נחל רבה יעבור; מעבר לכך, המסר שיצא מהמנהלת על "מותר ואסור" בנחלים היה כה ברור, שלא היה עולה על דעת מי מאנשי המקצוע שניתן לקבל אישור בתהליך מקוצר, או חמור מכך, לבצע מבלי לקבל אישור.
לסיכום, אינני מתכוון שהמקרה של נחל רבה יעבור על ידי "כצקצוק שפתיים" של פגיעה סביבתית קשה ומעשה נבלה. אמשיך לפעל ככל שאוכל לפעולה ממשית לסילוק המפגע ומניעת המפגעים הבאים. אני מקווה שאעשה זאת בעזרת המשרד להגנת הסביבה ושאר הגופים האמונים על שמירת הטבע והסביבה ובוודאי בעזרת שותפי לתובנות המקצועיות ולאהבת נופי הארץ. נדאג שיופקו הלקחים ויוסקו והמסקנות.
בברכה,
אביטל
<<< חזרה לדף "נחל רבה"
להלן תמונות נוספות על הגברת הביטון ולכאורה עבירה סביבתית נוספת של שימוש באבני נחל לצורך כך.
המשך תיעוד מצב נחל הבטון (נחל רבה) 4.1.14 (אביטל גזית)
להזכירכם (מכתבי מ 23.12.13), כך נראתה הכניסה למאגר (לצד הקטע המבוטן של הנחל) לאחר השיטפון הראשון השנה.
התיקון: מה שלא עושה מעט בטון יעשה כנראה יותר בטון (כיסוי האזור הנ"ל בשכבת בטון עבה). הם שכחו כנראה שיש שיטפונות חזקים עוד יותר!
התוצאה היא רק שאלה של זמן.
בסדרת התמונות שלהלן ניתן לראות שימוש להבנתי, לכאורה לא חוקי, באבני נחל המשמשים מצע לכיסוי דופן המאגר בבטון (מי מפקח על הנעשה בשטח?)
חלק מאבני הנחל כבר כוסה בבטון להגבהת סוללת הבטון
כך זה נראה מקרוב. האם זה יעודן של אבני הנחל? האם פעולה זו חוקית?
בעית הסחיפה לא רק במעלה אלא גם הרחק במורד – דופן בריכה בסכנת התמוטטות כתוצאה מחתירת הזרימה השטפונית (כנראה שגם כאן צריך תוספת בטון!)
ארוסיה בחזית "אי" במרכז הערוץ (מורד הנחל). גם כאן הפתרון הוא כנראה תוספת בטון!
אין צורך בהסבר נוסף, רמת הידע המקצועי והאקולוגי ברורה ומובנת!
