בישראל מוכרים שלושה מינים בסוג שועל. השכיח והמוכר שבהם הוא המין שועל מצוי (Vulpes vulpes), המשגשג בסביבת האדם ומתקיים בהצלחה באזורים המיושבים בצפיפות.
באתר מעריב פורסמה לאחרונה הכתבה הבאה:
שועל על הקצה: מין שועלים ייחודי זוהה במדבר יהודה
בכתבה מופיעים כמה אי דיוקים, אולי בכוונה תחילה - על מנת למשוך ולרתק את הקוראים. כיוון שכמה מהזריזים שבהם הספיקו להעתיק כמה טעויות ולשלבן בערך בויקיפדיה, ונכון לרגע זה הן מפורסמות אפילו באתר החלה"ט, מובאים להלן מספר תיקונים על מנת שמידע עדכני יהיה זמין גם ברשת.
ראשית, אומנם איני מכיר באופן אישי את כל חוקרי בעלי החיים בישראל אבל, בניגוד לכתוב, קשה להאמין שמי מהם חשש שמא המין נכחד לחלוטין. חלקם היו שותפים לגילויו בישראל אשר אירע מוקדם יותר מכפי שפורסם, בתחילת שנות ה-80.
למעשה, כבר באמצע ובסוף שנות ה-70 צפו דוד מנינגר וגיורא אילני ז"ל בשועלים אשר משכו את תשומת ליבם. בחורף 1981 נלכד וזוהה לראשונה שועל צוקים (Vulpes cana) באזור עין גדי. עד אז, האתר הקרוב ביותר לישראל בו היו ידועים שועלי צוקים היה במזרח איראן, שכן המין טרם זוהה בזמנו בארצות השכנות לישראל. המין אומנם מזוהה עם מדבר יהודה, אך הוא בשום פנים ואופן אינו מוגבל לאזור זה. שועל צוקים שוכן באזורים מדבריים, מבותרים ומצוקיים גם בהר הנגב, בדרום הנגב ובערבה. ההערכה הזהירה, לפיה "ייתכן מאוד ששועלי צוקים נפוצים מעבר למדבר יהודה" כלל אינה הערכה אלא עובדה המתועדת היטב, ידועה מזה שנים רבות ומוזכרת במקורות רבים. אומנם לא קל לצפות בשועלי צוקים בנגב באופן ישיר, אך את עקבותיהם ניתן למצוא בקלות רבה בכל מקום בנגב בו קיימים (ככל הידוע) התנאים הדרושים לקיומו.
המין השני ששמו מופיע בכתבה הוא שועל חולות (Vulpes rueppelli), המוכר באקדמיה ללשון העברית (ורק באקדמיה ללשון) בשם שועל הנגב. בדומה לשועל צוקים בית הגידול האופייני לשועל חולות נתון לאיומים חמורים, אך בהשוואה אליו נראה שהאיום הולך ומחריף בקצב מהיר. ידועים אתרים בהר הנגב בהם מתקיימים שני המינים הראשונים, שועל צוקים ושועל מצוי, זה לצד זה. שועל הצוקים מצליח להתקיים בנקיקים, במדרונות תלולים ובמצוקים, בעוד שהשועל המצוי מוגבל לשטחים בהם תוואי הקרקע נוח יותר. מסיבה זו, ניתן למצוא שועלי צוקים בקרבה יחסית ליישובים והרי הכתבה במעריב מביאה דוגמה מצוינת לכך. בית הגידול של שועל חולות, בהשוואה לזה של שועל צוקים, פגיע יותר. שטחי חולות ומישורים נרחבים בנגב ובערבה הוסבו לשטחי חקלאות. בעקבות פעילות האדם בהם השתנו כליל פני השטח והם אינם מספקים עוד את התנאים הדרושים לקיומו של שועל החולות. מיני כלביים אחרים, לרבות שועל מצוי ותן זהוב, הפכו לשכיחים באזורים אלה. במהלך העשורים האחרונים שועל החולות נסוג מאזורים בהם היה מצוי בעבר ונראה כי הוא הופך לנדיר יותר ויותר. מי שמעוניין לצפות בשועלי חולות: מומלץ שיעשה זאת בהקדם, ייתכן שזמנו קצר.
א.ו
