פרסום תצפיות - שמירת טבע

רבים חוששים מפרסום תצפיות באתר, מטעמי שמירת טבע. חשש מחשיפת מידע רגיש מלווה את כל השותפים באתר (- כולנו) והדברים הבאים מתארים כיצד מתמודדים עם הנושא היום. אני יכול להעיד לגבי עצמי כי בעבר חששתי מאוד מלשתף נתונים אך היום אני משוכנע כי הדבר נחוץ.
החששות מתחלקים בעיקרם לשני סוגים :
חשיפת מיקומים רגישים במיוחד שפגיעה בהם עלולה להסב נזקים כבדים. למשל, פרסום מערה בה חורפים עטלפי חרקים. די בכניסה מיותרת אחת למערה בתקופה רגישה כדי לגרום נזק בלתי הפיך.
עצם העלאת הנושאים לסדר היום תעודד אנשים רבים לצאת לשטח, לחץ מטיילים יכול לגרום לנזקים רבים. שוב, מספיק מטייל אחד שיהפוך אבנים בחיפוש אחר זוחלים, למשל, בצורה לא אחראית כדי לגרום לנזק גדול ביותר. זה מה שקורה עכשיו, באמצעות האתר נשפיע על הרגליו.

לחשש מחשיפת מקומות רגישים נמצא פתרון טכני שלדעתי מבטל אותו – המידע עובר בקרה לפני פרסום באתר וסיווג לפי רמת רגישות, לפיה נקבעת רמת הדיוק של הצגת הנתונים.
לגבי החשש השני, הנושא מעט יותר מורכב.
כן, בהחלט ייתכן שצילום או תצפית בצב יבשה מדברי יעודד אנשים לצאת ולחפש צב בשטח. כן, ייתכן גם שחבורת נערים יחליטו לצאת ולטייל בוואדי היימן, בעקבות הדיווח על פעילות פתנים. לא, לא במקרה בחרתי בשתי הדוגמאות הנ"ל.

מודעות ציבורית היא מפתח חשוב ביותר לקידום נושאי שמירת טבע. ההנחה היא שגם אם אותה מערה, לצורך העניין, תישאר סודית ביותר אך איש לא יידע דבר על אותו פרסף נדיר השוכן בה, היא לא תישמר. על מנת להגן על אותו פרסף כדאי דווקא ללמוד ולהכיר אותו.
אפשר להשתמש באתר כדי לחנך ולהנחיל נהלי התנהגות שייתכן שטוב היה לו היו טבועים בנו זה מכבר. כיוון שהוא פתוח, הוא מהווה מפגש בין מגוון גדול של אנשים. מבוגרים, צעירים, חובבים שרוצים ללמוד ואנשי מדע המוכנים לשתף. הרווח שניתן להפיק מכך עולה בהרבה על הנזק שעלול להיגרם. מי שגורם לנזקים כלל לא זקוק לאתר כזה כדי להמשיך במעשיו, המידע כבר זמין בפניו. מבחינה זו אין באתר כל חדש. הוא אינו זמין דווקא לחובבי טבע הרוצים להכיר וללמוד.
אני מציע לכל אחד מאיתנו לבחון את סביבתו הקרובה.
מאזור ביתי נעלמו מיני זוחלים, שטח קינון קטות נהרס, משכן עטלפים הוחרב ועוד, כל זאת מבלי שאף אחד דיווח על זעמן אוכפים שמצא דרוס, למשל. במילים אחרות, אותו נער שעלול לצאת לחפש מטבעון בעקבות דיווח שקרא באתר הוא לא האיום האמיתי על אוכלוסיית הזוחלים בנגב, הטענות בעניין מאוד לא מידתיות. בנוסף, נראה גם שצריך להזכיר שלא מדובר בנכסים פרטיים ושמעבר לכך שכדאי שאתר מסוים יהיה מוכר, על מנת להגן עליו, הרי שלתפיסתי זוהי גם זכות שווה לכל אחד מאיתנו "גם אם אביו שמו זילברבוים ושם אמו חלפון".  איל