סדרת העטלפים היא מהמגוונות שבסדרות עולם החי.

משקלו של העטלף הקטן ביותר הוא רק כ-1.5 גר' ומוטת כנפיו כ-10 ס"מ, בעוד שלעומתו משקלו של המין הגדול ביותר הוא כ-1.5 ק"ג ומוטת כנפיו כ-1.7 מ'.
עטלפים מצויים בכמעט כל בתי הגידול, בכל היבשות (למעט אנטארטיקה) ומהווים כחמישית מכלל מיני היונקים. בין המאפיינים המיוחדים לסדרה בולטים התעופה המפותחת, שהיא מהגורמים העיקריים להצלחתם, והשימוש באקולוקציה – חוש הדומה בפעולתו לפעולת מכ"ם, עליו יורחב בהמשך.

 

מקובל לחלק את סדרת העטלפים (CHIROPTERA) לשתי תת-סדרות:

עטלפים גדולים Megachiroptera  

עטלפים קטנים Microchiroptera

מחקרים אחרונים הוכיחו קרבה מפתיעה בין עטלפים ממשפחות עטלפי חרקים לבין עטלפי פירות, בעקבות הממצאים ייתכן כי החלוקה לשתי תת סדרות עשויה להשתנות.

בישראל 33 מינים המהווים כשליש מכלל מיני היונקים בה. למעט מין אחד – עטלף פירות מצוי, הניזון מפירות– שייכים יתר המינים לתת סדרת העטלפים הקטנים. הם ניזונים מחרקים ולכן הם מביאים תועלת רבה לאדם – הם הטורף העיקרי של מיני עשים מזיקים לחקלאות. לעטלפי פירות, באזורים טרופיים, חשיבות רבה בהאבקה והפצת זרעים.

מתי והיכן ניתן לצפות בעטלפים?
הכניסה למערות בהם חורפים עטלפי חרקים אסורה בעונת החורף.הסיבה לכך הינה שעטלפי חרקים ניזונים חרקים, ומרבית החרקים פעילים פחות בחורף, כשטמפרטורת האוויר יורדת. עטלפי החרקים אוגרים מעט שומן בסתיו, וניזונים ממנו במהלך החורף הארוך, בו מקטינים הם את פעילותם מאוד. בכדי שמאגר המזון יספיק לעטלפים לכל תקופת החורף, מקטינים הם את חילוף החומרים (מטבוליזם) ביחס לתצרוכת הרגילה בתקופות בהם העטלף פעיל. במצב זה: א. קצב פעימות הלב יורד מאוד. ב. טמפרטורת הגוף יורדת מ- 40 מעלות (בתעופה), עד לטמפרטורה הקרובה לטמפרטורת המערה.
כניסה למערה בה חורפים עטלפים, גורמת להתעוררות העטלפים וגורמת לשרפת שומן רב הדרוש להם כדי "לעבור" את החורף בשלום. לאחר "התעוררות" העטלפים עקב כניסה למערה, נותרים העטלפים עם הרבה פחות שומן, וחלקם יוותר עם מעט מדי מאגרי מזון שיקשו עליהם לשרוד את עונת החורף!!

ניתן לצפות בעטלפים בכל חלקי הארץ ויש מינים הפעילים במשך כל השנה, אף בלב הערים הגדולות. הם נצפים בקלות יחסית מעל מקווי מים ונראים צדים חרקים מסביב לפנסי רחוב, המספקים גם תאורה לתצפית. ניתן לצפות בעטלפי פירות הנמשכים לעצי פרי (איזדרכת, למשל) - בשל גודלם ניתן להבחין בפרטים רבים אף ללא כל ציוד עזר.

מרבית המינים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה, מדוע?
עטלף הפירות נחשב בעבר כמזיק – אז היו קוטפים פירות בשלב מאוחר יחסית של ההבשלה, כשהם עדיין אטרקטיביים כמזון לעטלפי פירות (בשנות ה-60 השתנו שיטות הקטיף). בניסיונות להדביר עטלפי פירות - עישון מערות בחומר הידוע היום כמסרטן, בתחומי שמורות טבע, בסיוע פעיל של גופי שמירת טבע ובאופן לא חוקי, כפי שפסק בית משפט מאוחר יותר - הושמדו אוכלוסיות שלמות של עטלפי חרקים. קצב הרבייה האיטי של עטלפי החרקים לא איפשר להם להתאושש, גם לאחר שעישון המערות הופסק. מרבית המינים, וכאמור עטלפים מהווים כשליש מכלל מיני היונקים בישראל, מצויים בסכנת הכחדה. הפרסף החיוור, עפי" הספר האדום, כבר נכחד.  במאמר מצוקת עטלף הפירות מידע נוסף.

כיצד, אם כך, ניתן לצפות בעטלפים?
ניתן לצפות בעטלפים בעת שהם פעילים – אפשר לאתר עץ פרי המושך אליו עטלפי פירות ולצפות בהם ללא כל ציוד מטווח מטרים ספורים. בשל גודלם ניתן להבחין בפרטים רבים ללא כל ציוד תצפית. בעזרת משקפת ניתן להבחין בפרטים רבים נוספים וייתכן אף שנזכה לצפות בנקבת עטלף פירות הנושאת עמה גור. ניתן לצפות בעטלפי חרקים כשהם צדים במעופם מעל מקורות מים ובסביבת פנסי רחוב. אם מוכרת לנו מושבת עטלפים, ניתן להתמקם בקרבתה בשעות הערב ולצפות בהם כנגד השמיים הבהירים כשהם מגיחים לפעילות.

איזה ציוד דרוש?
ניתן לצפות בעטלפים גם ללא שימוש בציוד מיוחד כלשהו אולם, על מנת לזהות ולהכיר עטלפים יש להצטייד בגלאי, אמצעי הכרחי לתצפית בעטלפים כפי שמשקפת הכרחית לתצפית בציפורים.

לשם מה צריך גלאי? ראשית, מעט רקע כללי. כיצד ייתכן שעטלפים מנווטים וצדים בתנאי חושך? בעוד שבראשם של דורסי לילה עיניים הן דומיננטיות ורומזות לקיומו של חוש ראיה מפותח, הרי שלעטלפים עיניים קטנות יחסית. במאה ה-18, שחרר Lazarro Spallanzani עטלפים מכוסי עיניים בחדר חשוך שמתוחים בו תיילים ונוכח כי הם כמעט ואינם נתקלים במכשולים, כלומר – הם אינם מסתמכים על הראיה לצורך זה. בשנת 1944 טבע Donald Griffin , פרופסור אמריקאי לזואולוגיה, את המושג אקולוקציה. מסתבר שעטלפים משתמשים בגלי קול גבוהים מאוד, לרוב גבוהים יותר מאשר ביכולתנו לשמוע, על מנת לנווט, לצוד ולתקשר. הם מפיקים את הגלים האולטראסונים בגרון ומשדרים אותם החוצה דרך הפה או האף. גלים הפוגעים בעצם כלשהו חוזרים אל העטלף ועל פיהם מרכיב העטלף 'תמונה' של הסביבה. למעשה, ניתן לומר כי עטלפים "רואים בעזרת האוזניים". באתר אוניברסיטת בריסטול המחשה אינטראקטיבית של אקולוקציה.

בספרו B. Fenton, נותן סקירה היסטורית קצרה של ההתפתחויות בתחום, על פיה נכתבה ההקדמה לעיל. הספר מומלץ מאוד כמדריך ראשון, קל ונח לקריאה וכולל צילומים נהדרים – חלקם אף צולמו בישראל.

המידע בדף זה, בעיקרו, מסוכם מתוך האתר Bat Conservation Trust

כל העוסקים בתחום מהרשות, מהחלה"ט ומהאקדמיה, נרתמו להקמת האתר -  כותבים, מתקנים, מעדכנים ומוסיפים מידע - על כך תודת כולנו.

תודה רבה לאייל ברטוב, אפי פירסט ורונית אורבאום אשר תמונותיהם מוצגות באתר