הגביעונית שייכת לפטריות הנאדית, אע'פ שנראית כפ' כובע עם דפים.
נחשבת כאחת היוקרתיות ביותר מבין הפטריות הידועות כמעדן גסטרונומי, ולרוב נמכרת לאחר ייבוש. דמויית משפך ומעין דפים גולשים לכל אורכה עד הבסיס.השוליים העליונים גליים או מקומטים. בלתי סימטריים. כל גוף הפרי בצבע צהוב, מחלמון ועד בהיר, תלוי בקרקע ובלחות,גדלה בקבוצות צפופות.
הריח בעל ארומה של פרי מתוק והטעם חריפי במעט.
צבע הנבגים שניכר בהדפס על גבי נייר לבן – הנו קרם-צהבהב, כזה גם צבע הבשר. כמו בסוגים כמהה וגמצוץ, גם אותה מנסים במעבדות רבות להרבות ולתרבת.במחקר כימי נמצא בגביעונית חומר המונע פגיעה מחרקים, תכונה שמשמחת את הסוחרים והאוכלים.
בית הגידול של הגביעונית ביערות צפופים של עצים רחבי-עלים מכמה סוגים, בתנאי לחות גבוהה. בישראל נחשבת נדירה וידועה בין עצי אלון מצוי בצפון. יש מלקטים שמשקיעים שעות רבות למצאה. בעונה רווית גשמים, כמו חרף 2015 , נאספו כמויות גדולות מהממצע.
עד כה הוגדר בארץ רק מין אחד בסוג, ובארופה יש שבעה, צהובות ושחורות. קיימים מינים דומים לה ולכן יש להיזהר בליקוט למאכל. אצלנו טבורית הזית הרעילה מטעה במראה.
הפטריותית.
גביעונית נאכלת, Cantharellus cibarius © י. מרטה
גביעונית נאכלת, Cantharellus cibarius © י. זיו
גביעונית נאכלת, Cantharellus cibarius © ב.ג
