אורגניזמים קטנטנים, גדלים על עצים או עלים נרקבים,האם הם בעלי חיים, צמחים או פטריות?
האם זו הפרשה או קיא של בע'ח, האם רוק של אדם או קצף של חרקים?
שאלה זו מטרידה את הההולכים ביער עם עינים סקרניות הסוקרות את המצוי על הקרקע, וגם
את הבוטנאים והמיקולוגים.
גוש ריר פלזמטי צמוד לענף נרקב,כך נראה השלב הראשוני של ה'יצור המוזר ' שמהווה את
גופה של ה'פטרירית'.בהשוואה לגוף הפטריה המכונה תפטיר- הריר נקרא פלסמודיון ואינו בנוי
מקורים של תאים עם דופן. הוא נע על פני המצע הרטוב, סופג מזון נוזלי וגם חלקיקים מוצקים בדומה
לבע'ח ירודים כמו אמבות למשל.
בשלב הבא שבהתפתחותו, יופיעו אברי הרביה - המינבגים,בצורת אשכולות ובצבעים שונים.
כדורונים, עם או בלי עמודונים, בצורות יפיפיות כנרות צבעוניים, כסיכות תפירה או חרוזים.
הנבגים יפוצו כפי שקורה בצמחים ירודים, טחבים שרכים או פטריות
כדי לבדוק ולהתרשם - יש להצטייד בזכוכית מגדלת פי 10 לפחות.
בעבר היו ששייכו קבוצה חריגה זו לחד-תאיים וכינוה '' בעלי חיים דמויי צמחים '' -פרוטוזואה,
ואחרים שייכוה למערכת המיקסומיקוטה,למחלקת המיקסומיסטס - פטריריות.כיום יש שמשייכים
אותה לקבוצה בפני עצמה - slime molds - 'עובש רירי' או 'מיקטוזואה שפרושה - שילוב בין
המילה פטריה ביוונית=מיקו, וזואה=ניידות.
קבוצה זו גרמה חודשים רבים ב 2012 לוויכוחים בעיתונות,עת פורסם המאמר ב'כלכליסט' בשם
''מה פטריות חושבות'' על שום תנועתן לכוון חומרים כימיים מסוימים,כדוגמת ' בועתית רב קודקודית'-
Physarum polycephalum
הספר המיוחד לקבוצה ,'' הפטריריות בישראל'' מ 1992, של פרפ' ניסן בנימיני מונה 70 מינים
מ21 סוגים שהוגדרו בארצנו,{שויכו אז לפטריות} וניתנו להם שמות עבריים.
הפטריותית,
נולית שחומה בהגדלה
קפיצית בהגדלה צילם gilbert
בועתית בהגדלה צילם gilbert
