שם אנגלי: Vagrant Emperor.
ככל בני משפחת השומרניים הסיירן הנודד נוהג לשוטט בטריטוריה שלו הלוך ושוב ומגרש ממנה כל פולש.
בחלק ממקורות המידע הסיירן הנודד משוייך לסוג אחר משאר הסיירנים, ומופיע כ- Hemianax ephippiger.
תפוצה: מין אפריקאי ומזרח תיכוני בעיקרו שמזדמן לאירופה בגלי נדידה.
גודל: גדולה , אך קטנה במעט מהסיירן הנסיכי (כ- 6 ס"מ).
בית גידול: בבריכות קטנות עם מים עומדים רדודים וביצות, ואינו בוחל במים מליחים. הצמחים הצפים במים משמשים את הנקבה להטלת הביצים כשהזכר בד"כ מחובר אליה ומשגיח שלא תזדווג עם זכרים אחרים. אך בעת הנדידה הוא יכול להמצא בכל בית גידול.
עונה: בכל חודשי השנה (ע"פ נתונים מטורקיה).
סימני זיהוי
הסיירן הנודד דומה וקרוב לסיירן הנסיכי אך נבדל ממנו במספר מאפיינים:
צבע העיניים חום.
במבט צידי, חזה הזכר נראה דו-גוני: חום בחלק העליון, וירוק בחלק התחתון.
הבטן חומה ופס שחור עובר לארכה. הפרק השני בבטנו של הזכר כחולה- והצבע לא יורד לפרק השלישי או לצידי הפרק השני. בבטן הנקבה הצבע הכחול דהוי מאוד ולפעמים נעדר לחלוטין, בזכרים צעירים הוא נראה סגול בהיר או ורדרד.
על הראש בקדמת העיניים יש 2-3 פסים שחורים.
סימן זיהוי נוסף חשוב בין שלושת מיני הסיירנים הנפוצים הוא מבנה התוספתנים של הזכר. בתחתית העמוד יש השוואה מצויירת בין שלושת המינים.
מינים דומים:
סיירן נסיכי
סיירן נודד (Anax Ephippiger), נקבה: הצבע הכחול בפרק השני של הבטן חסר. ©איתי שני
סיירן נודד (Anax Ephippiger), זכר: הצבע הכחול בפרק השני של הבטן לא יורד לצידי הבטן. ©רעי סגלי
סיירן נודד (Anax Ephippiger), זכר. © שגיא אנגל
סיירן נודד- נקבה מטילה כשהזכר מחובר ה אליה ומשגיח. ©אלדד לינוי-צ'אושו
ניתן לראות את צידי החזה הדו-גוניים, את הכתם הכחול שלא יורד לצידי הבטן בזכר וחסר בנקבה.
מבנה התוספתנים של הזכרים בסוג סיירן (Anax).
מתוך: Kalkman, V.J., 2006. Key to the dragonflies of Turkey, including species known from Greece, Bulgaria, Lebanon, Syria, the Trans-Caucasus and Iran. Brachytron 10: 3 - 82
