עטלף פרי מצוי, 20/08/2015

עטלפי פירות נצפים בקלות ביישובים רבים בארץ. לאחרונה נוספו במערכת תצפיות מצפון ומרכז הארץ, התמונות המצורפות צולמו אתמול בעיר רחובות. בהזדמנות זו, נעיר בעניין חלוקת סדרת העטלפים לעטלפי פירות ולעטלפי חרקים.


עטלף פרי מצוי Rousettus aegyptiacus רחובות, 21/08/2015    © איל ונונו

במרבית המקורות בספרות הפופולרית, מוצגת החלוקה של סדרת העטלפים לשתי תת-סדרות:
1. עטלפים גדולים - Megachiroptera 
2. עטלפים קטנים - Microchiroptera
בשפת הרחוב מקובל לכנות את הגדולים "עטלפי פירות" ואת הקטנים "עטלפי חרקים", אם כי למעשה פירות וחרקים אינם בהכרח מאפיין מובהק של התפריט. עטלף פרי מצוי (Rousettus aegyptiacus) הוא הנציג היחיד בארץ מתת סדרת העטלפים הגדולים. הוא אכן גדול וכבד במידה ניכרת מכל עטלפי החרקים בארץ (יותר מ-30 מינים בישראל), אך למעשה בעולם קיימים "עטלפים גדולים" (עטלפי פירות) הקטנים יותר מ-"עטלפים קטנים" (עטלפי חרקים).

החלוקה לשתי תת סדרות מתבססת על תיאוריה על פיה לעטלפי חרקים ולעטלפי פירות אב קדמון משותף. אולם, ספקות בנושא החלו לעלות עוד בשנות ה-80: התגלתה קרבה מורפולוגית מפתיעה בין נציגים משתי תת הסדרות, וברבות השנים ממצאים גנטיים מיקמו את עטלפי הפירות לצד עטלפי החרקים. כיום, מוצעת חלוקה חדשה של סדרת העטלפים לשתי תת סדרות:
Vespertilioniformes - הכוללת את מרבית משפחות עטלפי החרקים המוכרות מהחלוקה המסורתית.
Pteropodiformes - תת סדרה בה כלולות 4 משפחות עטלפי חרקים ומשפחת עטלפי פירות.


עטלף פרי מצוי Rousettus aegyptiacus רחובות, 21/08/2015    © איל ונונו

לקבלת החלוקה החדשה השלכות מרחיקות לכת. קיומו של אב קדמון משותף, בעל כושר תעופה, מאפשר לצייר מסלול פשוט יחסית של פיתוח וניוון תכונות ויכולות שונות בנושאי תעופה ואקולוציה. לעומת זאת, החלוקה החדשה מחייבת כי התעופה התפתחה באופן נפרד אצל ה-Megachiroptera, האקולוקציה התפתחה פעמיים ועוד. עטלף פרי מצוי (עטלף פירות) יוצא דופן בקרב עטלפי הפירות בכך שהוא משתמש באקולוקציה, באופן שייתכן ומעיד על התפתחותה: מצורפים אזכורי שני מקורות העוסקים בכך. המקור השלישי הוא בין החשובים בנושא החלוקה החדשה של סדרת העטלפים. ברשימות הביבליוגרפיה של מאמרים אלה ניתן למצוא הפניות למקורות רבים נוספים:


Pettigrew JD, Maseko BC, Manger PR (April 2008). "Primate-like retinotectal decussation in an echolocating megabat, Rousettus aegyptiacus". Neuroscience 153 (1): 226–31

Holland, Richard A. et al. (Dec 2004). "Echolocation signal structure in the Megachiropteran bat Rousettus aegyptiacus Geoffroy 1810". J Exp Biol 207 (25): 4361–4369

Teeling, E.C.; Springer, M. S.; Madsen, O.; Bates, P.; O'Brien, S. J.; Murphy, W. J. (2005). "A Molecular Phylogeny for Bats Illuminates Biogeography and the Fossil Record". Science 307 (5709): 580–584