השמות המדעיים של הפטריות בעולם ניתנו בלטינית ובכל ארץ וארץ יש שמות עממיים מקומיים.
בטקסונומיה של המינים, כמו בצמחים, החלוקה נקבעת ע'פ סולם הדרגות : מערכה, תת-מערכה,
מחלקה, תת-מחלקה, סדרה, משפחה, סוג, מין, ותת-מין.
השמות כוללים שתי מילים, קודם הסוג ואחריו המין. יש לציין שבמשך השנים הוחלפו והשתנו שמות,
בעקר בגלל שיטות המחקר החדישות, מיקרוסקופים משוכללים ובדיקות ד.נ.א .החוקרים גילו שייכות
שונה מבעבר ולכן נאלצו להחליף את השם,באישור וועדה מדעית, ולפרסם בעתון מדעי.
את עיקר כתבי העת והספרים הראשונים בעברית כתבו רייס,רייכרט וזהרה הירשנזון/ אביזוהר,והם
אלה שנתנו את השמות העבריים הראשונים: גמצוץ, כמהה, פזיזה,זבובנית, נטופית, אחלמית,ישעור,
סיבית, פקועית, נרתיקן, חלפית,ארנה ואזנונית
בשנת 1975 יצא ספרו של ניסן בנימיני ''פטריות הכובע בישראל'' שטרח רבות לעברת שמות בשתוף
עם 'האקדמיה ללשון העברית'.
העיקרון בנתינת שם היה להסתמך על השם הלטיני ולתרגמו עד כמה שניתן בעברית. שמות מורכבים
מצורות,צבעים,בתי גידול,תכונות,טעמים ריחות,שמות האנשים שגילו לראשונה, וכ'ו. מעט שמות חרגו
בעברית מהלטינית כדי להקל על ציבור המשתמשים בהבנה ובזכירת השם.
המילה 'פטריה' בעברית היא נקבה ולכן גם השמות ניתנו כך. נרתיקון תוקן לנרתיקנית, ישעור -
לישעורית ורק הגמצוץ נשאר בזכר.
במספר מינים ניתנו השמות הראשוניים בלטינית - מהמקור העברי, או על שם אזור בישראל .
לדוגמא : אזנונית יהודה, כרסנית הגליל וגושית השטן.
בישראל מתגלים עוד ועוד מינים חדשים ,מוגדרים ומזוהים ע'פ ספרות מדעית עם השם הלטיני,
ואנו ,כאן באתר ובצ'ק-ליסט, מציעים שמות עבריים בעקרון הנ'ל, ומגישים לאקדמיה ללשון העברית לאישור.
הפטריותית.
ישעור אפור = ישעורית אפורה בנימיני
