המושג סוקסציה מתפרש ומשמש בביולוגיה לכמה נושאים הקשורים בחילוף, כאן נעסוק ב-
'סדר ההופעה של מיני פטריות הכובע במשך העונה'.
כידוע, התפתחות גופי הפרי בפטריות מותנית ברטיבות בקרקע, בלחות באויר ובטמפרטורה מסוימת.
מיד לאחר גשם ראשון, באוקטובר או בנובמבר. יש מינים 'זריזים' המופיעים ראשונים עם גופי הפרי. בגולן ובגליל, העשירים בכמויות גשם, הן הגושיות. מעניין שהראשונות הן בעלות נבגים אדומים ורעילות, ולא ידוע הסבר לעובדה זו. הלבדיות אחריהן, ואחכ' החרירית, מאותה משפחה.
בחודשים דצמבר עד פברואר מופיעים מירב המינים באזורי 500 מ'מ גשם ויותר ובטמפ' של 10-24 מעלות. מעניינת ההופעה של מינים בסוג פקועה, במועדים שונים.הראשונות היו הרעילות ובהמשך פקועת השדה ופקועה מצויה הטובות למאכל. נתון זה מסתמך על מאמר של פרפ' בנימיני ב1981, בו ניתח את נתוני התצפית והאיסוף שעשה במשך שבע שנים במרכז ובצפון הארץ.
גושית נאכלת © מיכאל ז
לקראת האביב, קורה שיש שרב והטמפ' מגיעה עד 32 מעלות צלזיוס ואעפכ' ידועות פטריות 'אוהבות חום' הצומחות כה מאוחר.אמניתת האביב מופיעה גם לאחר המלקוש בצמוד לאלון תבור, בקרקע חולית, שהגיע כבר לפריחה. הדבר מסוכן למלקטים שהורגלו לאכול בחורף לבקנית האגוזים ופקועה מצויה, והנה עוד לבנה דומה שכדאי לאסוף.
הקיץ, נטול גשמים ובעל טמפ' גבוהה, אינו ריק מפטריות. בפארקים במטעים, בפרדסים ובגינות ניתנת השקייה שמספקת תנאים טובים למספר מינים. המפורסמת היא 'ירוקת הדפים' הדומה מאוד למיני פקועה ומטריינית, צומחת בדשאים ומהווה סכנה אמיתית לאוכליה.
נושא מעניין הקשור לנאמר כאן הוא – כמה מחזורים מגדל מין של פטרייה מסוימת במשך העונה. נדון בכך בפטרידע נפרד.
הפטריותית.
פקועה מצויה. © בנימיני
מועד הופעת פקועות ואמינתות.© בנימיני
