צפע מצוי (Vipera palaestinae ובשמו העדכני Daboia palaestinae) הוא אחד ממיני הזוחלים המושמצים ביותר באזורנו, ומסיבה טובה: זהו נחש ארסי ומסוכן, השכיח באזורים מיושבים ולכן גם פוגש אנשים לעתים קרובות. בתחרות הדימוי הלא-הולם של זוחלי הארץ הוא משיג (בהליכה) את צבי היבשה, בהם דבקה תדמית האיטיים והעצלנים. הדברים הבאים אינם נכתבים בניסיון לבטל רושם זה שכן מדובר בבעל חיים שעלול להיות קטלני, אך בכל זאת כדאי להכיר מעט את המין היפה והמעניין הזה.
צפע מצוי, Daboia palaestinae. אזור ברור חיל, 01/02/2007. קשקשים בעלי קרינים. © איל ונונו
שמו הרשמי של המין (Werner, 1938) הוא צפע מצוי (ישראל, תשכ"ה). הסיבה בגללה הוא מופיע במקורות פופולריים (לעתים גם באתר המערכת) בשם צפע ארצישראלי, היא שכך הוא נקרא במספר מקורות לא-מדעיים לרבות באנצ' של החי והצומח בא"י. בכל אופן, בין אם דווחה תצפית בצפע תחת אחד השמות מצוי או ארצישראלי, הרי שבמסד הנתונים היא מסווגת על פי השם הלטיני. בבקשה תשומת לב: השם Palestine Viper אינו תרגום ביוזמת צוות האתר לשם צפע ארצישראלי, זהו שמו הרשמי של המין.
צפע מצוי, Daboia palaestinae פרט שחדר לבית מגורים בקיבוץ בית אלפא, 10/09/14 © ברק דותן
זהו נחש לילי אך בימי אביב נעימים ניתן למצוא אותו גלוי, חשוף לשמש. בדרך כלל הציד מתבצע ממארב והנחש אינו רודף אחר טרפו, אם כי כפי שאולי ניתן להסיק מהתצלום המצורף, נראה כי ייתכן ולעתים פעילותו בסבך קשורה לציד אקטיבי.
צפע מצוי (Daboia palaestinae). עמק זבולון, 06/08/2013 Oded Anukov ©
צפע מופיע במגוון רחב מאוד של צבעים. לרוב הדגם הבסיסי הוא פס עקלתון כהה לאורך הגוף, על גבי רקע אפור-חום-כתום. לעתים קרובות נראים, בעיקר בצפון ישראל, גם פרטים כהים בעלי מופע אחיד יחסית. בדרום מערב הארץ נראים פרטים בעלי דגם קונטרסטי מאוד. לבקנות (Albinism) היא תופעה נדירה ביותר בטבע, וכך גם במקרה של הצפע. בכל אופן, בזיהוי אין להסתמך על צבעי הנחש אלא על מבנה הקשקשים העוטים קרינים ותכונות קשקשים נוספות (ורנר, 1995).
צפע מצוי (Daboia palaestinae), אלביניזם - נדיר ביותר מן השדה ©
צפע מצוי (Daboia palaestinae), פרט לבקן - לשון אדומה מן השדה ©
המין מצוי בכל האזור הים תיכוני בשטחי בר, בשטחים חקלאיים וביישובים. בחודשי הקיץ הוא מטיל ביצים הצפויות לבקוע בתחילת הסתיו. פרטים אשר מדווחים בתקופה הנוכחית שאורכם כ-20-30 ס"מ: סביר מאוד שגילם שבועות מעטים. עובדת היותו מטיל ביצים אינה חריגה בנוף הנחשים הארסיים בישראל, אך בקרב המשפחה זוהי בהחלט תופעה יוצאת דופן, שכן אלו נחשים משריצי וולדות חיים. קרובו המצוי בחרמון, צפע חרמון (Vipera bornmuelleri), משריץ וולדות חיים.
צפע מצוי (Daboia palaestinae): עיניים גדולות, אישון מאונך. קדומים, 28/09/2011 נעם שגב ©
למרות היותו נחש ארסי, גדול וחזק, הוא נמנע מלהתעמת עם אויבים. הצפע אינו משוטט חשוף לאור יום, ונמלט במהירות כאשר הוא פוגש אדם. ציפורים כגון חיוויאי (Circaetus gallicus) ויונקים טורפים כמו נמייה מצויה (Herpestes ichneumon), הם שניים מאויביו הטבעיים. בנוסף לנשיפות וניסיונות הכשה, הוא מתגונן לעתים בתצוגת הרתעה: שיטוח הגוף והפנייתו לעבר התוקף, כפי שנראה בתמונה המצורפת.
צפע מצוי, Vipera palaestinae. עין חרוד, 06/05/2014 © ברק דותן
קישורים
Vipera genus - מידע על הסוג בויקיפדיה
Viperinae by common name - מיני נחשים נוספים במשפחה (ויקיפדיה)
sexual dimorphism - Stanislav Volynchik
ADW - Vipera palaestinae :CLASSIFICATION
צפע מצוי, Daboia palaestinae . כפר ויתקין, 09/12/2012 © ירון
מקורות
Werner, Y.L. (2016) Reptile life in the Land of Israel, Edition Chimaira
ארבל, אברהם (1984) אנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל. כרך זוחלים ודו חיים. משרד הביטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע.
ורנר, יהודה ל. (1995) מדריך לזוחלי ארצנו. הוצאת יפה נוף, רשות שמורות הטבע