אשף מצוי - נעים להכיר

אשף מצוי (Tadarida teniotis) הוא עטלף חרקים המצוי בשטחים נרחבים באזורנו. יחסית ליתר מיני עטלפי החרקים בארץ הוא גדול יחסית (אורך האמה כ-60 מ"מ), כך שלעתים ניתן להבחין בו גם בראייה. בהיותו שוכן סדקים ביישובים, המפיק קולות עוצמתיים הנשמעים היטב באוזן אדם, הוא גם מהמוכרים שבעטלפים. בסיכום השנתי (2014) הוזכר כי בשבועות הקרובים תופץ למשתמשי מן השדה אפליקציה ייעודית, באמצעותה תתחיל פעילות שמטרתה לאפיין את דפוסי הפעילות העונתיים של האשפים באזור. על מנת להיות מוכנים ולהתחיל בתצפיות, אנו מבקשים מכל מי שמעוניין להשתתף בפעילות להיערך לכך כבר עכשיו:
אין צורך בציוד מיוחד (אף לא גלאי), רק ללמוד מעט אודות המין (אשף מצוי), ובשעות הערב לשים לב לקולותיהם.


אשף מצוי, Tadarida teniotis. מעופף מהיר המיטיב לצוד פרפראים באוויר      © Brock Fenton

למרות שכיחותו של האשף, המידע אודותיו בארץ מועט והשוואה בין מקורות מידע חושפת סתירות, בפרט באשר לדפוס הפעילות העונתי של המין. נראה כי אין אחידות בזמני הופעתם של אשפים במושבות הרבייה. בשנים מסויימות הן מאוכלסות בחורף, ובאחרות נראות נטושות. אנו מוצאים מושבות נטושות ומאוכלסות לסירוגין, באופן המקשה על הגדרת חוקיות ומחזוריות שנתית. כיוון שחלקן מצויות בתחומי יישובים, קשה לקבוע באיזו מידה השינויים קשורים בפעילות האדם במקום. אפליקציה המשמשת למעקב אחר האשפים, עומדת בימים אלה לניסוי ותופץ בקרוב למשתמשים. נתונים שיתקבלו מאזורים שונים בארץ, אשר נדגמו במקביל, יוכלו לסייע לחוקרים לאפיין את דגם הפעילות העונתי של האשף.


אשף מצוי, Tadarida teniotis. אוזניים גדולות, לא מחוברות בבסיסן.    © עזרא חדד

קווים לדמותו
האשף מוזכר בספרות כעטלף סתגלתן, המאותר באתרים שונים מאוד זה מזה מהבחינת תנאי אקלים (מייקין, 1977). הוא בעל מבנה אופייני לעטלף שוכן סדקים, המותאם לכך היטב: הוא מיטיב להשתמש בגפיו לצורך זחילה ובזנב, שבחלקו אינו כלול בקרום התעופה, לגישוש בחלל הסדק. בתצלום המצורף נראים שני אשפים במנוחתם בסדק: האוזניים, הגפיים והזנב בולטים. אשפים מצויים במגוון בתי גידול, במרבית שטחה של הארץ, ופעילים במהלך כל השנה. לרוב הם נראים במעוף מהיר בגובה העולה על 25 מ' מעל פני הקרקע, אם כי בשעת ציד בקרבת פנסי תאורה, לעתים מעופם נמוך יותר.


אשף מצוי Tadarida teniotis במנוחה בסדק: הזנב מורם    © איל ונונו

האשפים מגיחים לפעילות בחשיכה. במושבות במרכז הארץ נצפו אשפים יוצאים לפעילות 25-55 דק' לאחר השקיעה, והם עשויים להיות פעילים במשך שעות רבות: 8 שעות ואף יותר מכך. בחינת גללי אשפים שנאספו במספר אתרים בארץ, מעלה כי חרקים מסדרת הפרפראים (Lepidoptera) מהווים את עיקר מזונם (כ-80%). בתצפיות ישירות נראים אשפים כשהם צדים עשים במעופם, גבוה מעל פני הקרקע. בישראל נצפו נקבות אשף עם גורים במהלך חודש יוני, ובמושבות שנבדקו עיקר ההמלטות מתרחשות בחציו הראשון של החודש.

 

מקורות
שלמון ב', 1993, מדריך היונקים של ארץ ישראל, הוצאת כתר