דורבן מצוי

בימים האחרונים עודכנו כ-70 תצפיות דורבנים במערכת, ובהזדמנות זו מובאת כאן סקירה קצרה אודות המין. דורבן מצוי הוא יונק ממשפחת הדורבניים (HYSTRICIDAE), המונה ארבעה סוגים ברחבי העולם ובהם כעשרים מינים. השמות המדעי והאנגלי של המין (Indian porcupine, Hystrix indica) מציינים את תפוצתו ביבשת אסיה. הדורבנים המצויים ביבשת אמריקה ששמם (- לא המדעי) "דורבני עצים" כלל אינם שייכים למשפחה זו.

דורבן מצוי (Hystrix indica) מוכר במדינות רבות במרכז ודרום מזרח אסיה לרבות פקיסטן, נפאל והודו, ותפוצתו נמשכת באופן רציף למדיי מזרחה לארצות המזרח התיכון (תמונה מס' 2).

תמונה מס' 2: מפת התפוצה העולמית של דורבן מצוי

הדורבן הוא המכרסם הגדול ביותר באזורנו. משקלו הממוצע כ-8 ק"ג, אך לעתים עשוי להיות כפול מכך. הוא מצוי במרבית חלקי הארץ ובמגוון בתי גידול, אם כי באזורים מדבריים צפיפות האוכלוסייה נמוכה. דורבנים הם מכרסמים פעילי לילה, חובבי חושך. בלילות ירח מלא הם מצמצמים את שעות הפעילות ולעתים נדירות ביותר ניתן לפגוש בהם לפני שהחשיך. במהלך היום הם שוכנים לרוב במאורות, טבעיות או כאלה שחפרו בעצמם. דורבנים מגלים נאמנות יחסית לשטחי מחייה ולמשכנם הטבעי, אליו הם חוזרים אליו מדי יום. במספר אתרים בארץ, דורבנים הסתגלו היטב ליישובי אדם ובירושלים ניתן לצפות בהם כשהם ניזונים משאריות מזון בפארקים בעיר. משה קלוקובסקי תיעד לפני כשנה זוג דורבנים בירושלים, לאחד מהם מופע חריג (רצ"ב תצלום): האם ידועות תצפיות נוספות בדורבנים בהירים כל כך ממקומות אחרים?

תמונה מס' 3: דורבן מצוי, Hystrix indica פרט בהיר, ירושלים © משה קלוקובסקי

משכן
המשכן הוא מאורה ארוכה וסבוכה, בעלת מספר פתחים, שאורכה עשוי להגיע לכ-15 מ'. גודל הפתח תואם בדיוק את גודל גופן של הדורבן, כך שלבעלי חיים גדולים יותר קשה לחדור פנימה. באזורים עתירי צומח, דורבנים עשויים להימצא גם במחסה שבלב הסבך.

מזון ונזקי חקלאות
דורבנים ניזונים מצמחים, לעתים קרובות מפקעות ובצלי גיאופיטים (אברי תשמורת של צמחים). במהלך האביב, או כאשר הדבר זמין, הם ניזונים גם מצמחים ירוקים. הם חודרים לשדות חקלאיים ועשויים לגרום לנזקים על ידי פגיעה בתוצרת, וכן על ידי פגיעה בתשתיות צנרת. מסיבה זו, רשות הטבע והגנים מספקת היתרי ציד באתרים ניזוקים. המבקשים לדלל את אוכלוסיית הדורבנים, מסבירים כי הדבר הכרחי בהיעדר טורפים טבעיים.

טורפים
טורפים גדולים כגון צבוע וזאב עשויים לצוד דורבנים צעירים, אך האויב הטבעי של הבוגרים כמעט ונכחד כליל מאזורנו: נמר (Panthera pardus). שרידי קוצי דורבנים היו מציאה שכיחה למדיי בגללי נמרים בהר הנגב ובמדבר יהודה, וככל הידוע גם נמרי הצפון צדו דורבנים. בסרטון המצורף נראה דורבן אפריקאי ממין Hystrix africaeaustralis משתמש בקוצים כדי להרתיע אריות. מיני חתולים גדולים מסוגלים להרוג דורבנים על ידי מכת כף שהם מנחיתים על ראשם, החשוף מקוצים.

התנהגות
כשדורבן מבקש להרתיע אויב, הוא אינו מסתפק בנתוניו הטבעיים אלא מפתיע בפרישת מניפת קוצים מרשרשת ומרהיבה הגורמת לו להיראות גדול במיוחד, זו מלווה בקולות נשיפה צרודים. במקרה והוא מותקף, הוא עשוי לנעוץ את הקוצים בגופו של התוקף לפני שהוא נמלט למחסה. לעתים, במנוסה, הוא נכנס לפתע למאורה שכלל אינה שלו ונראה שהוא מכירה היטב, למרות שאינה ביתו הקבוע. בטרם ניחפז למסקנות, נציין כאן כי הדורבן הוא בין היונקים שמונוגמיות היא מתכונותיהם המובהקות ביותר. הם חיים בזוגות קבועים, נושאים יחד בעול הטיפול בצאצאים (1-2 המלטות בשנה, 1-4 וולדות בשגר) ואף חיים עימם במאורה בחודשים הראשונים לחייהם. בני הזוג מזדווגים מספר פעמים בכל לילה, ייתכן שעל מנת לשמר ולחזק את הקשר ביניהם. עם זאת, לעתים ניתן למצוא במערכת מחילות אחת זכר ושתי נקבות.