תמונות שצולמו בנחל רבה קטע ראש העין (א. גזית 23.12.13)
מעלה הקטע:
בחלק העליון של התמונה הערוץ הטבעי; בחלק התחתון התחלת הביטון לכל רוחב הערוץ
הערוץ מבוטן לכל רוחבו (קטע הסמוך "לאגם"). מבטיח שחס וחלילה לא תהיה התפתחות צמחייה טבעית
קטע קצרצר במורד הקטע המבוטן (שנראה בחלק העליון של התמונה) שהתחמק מביטון ומגלה את יופיו המקורי של הערוץ
הקטע הנ"ל מזווית אחרת: זהו המצב הטבעי שאמור להנחות כל אקולוג ומתכנן כיצד הנחל אמור להראות!!!
"האגם" הצמוד לערוץ המבוטן. גדות האגם מבוטנות וכך גם האי שבמרכזו (הבטון שולט בכל מקום)
דוגמא לשרשרת בריכות מבוטנות על פני מספר קילומטרים בערוץ נחל רבה
ה"קרקס" במיטבו. ערוץ הנחל וגדותיו מבוטנים ובמרכזו ערוצון שאמור כנראה להוליך את מעט המים.
סכרון ואחת הבריכות. הדגמת בורות התכנון, אי ידיעת לחלופה אקולוגית במצבים אלה
מורד הקטע הפגוע של "טיילת צלילי המוסיקה" ו"הפארק האקולוגי"
זהו דברו של השיטפון הראשון בעונה: אל דאגה, מומחי השיקום יפתרו את הבעיות ככל הנראה עם יותר בטון.
האם מוגזם להעריך שזו רק שאלה של זמן עד שיבוא השטפון הגדול "שיעצב" מחדש את הפרויקט שהוא בניגוד "לדרך הטבע"?
אז יטענו בודאי שזה תוצאה של קטסטרופה בלתי צפויה.
כמה עוד אלפי שקלים יבלע במשך השנים הפרויקט הזוי? או סביר יותר שיונח לנפשו מחוסר משאבים.
שכבת הבטון התפרקה (אזור האגם) – כאמור, הפתרון הצפוי עוד יותר בטון
שכבת הבטון התפרקה (אזור האגם)
כשבוע לאחר השטפון (23.12.13) הפועלים עסוקים בפירוק והכנה לפתרון הבעיה (ככל הנראה עוד יותר בטון)
הפועלים עסוקים בפירוק והכנה לפתרון הבעיה
מתחת לבטון והיריעה מתגלה תשתית טבעית של חלוקים. מי כאן זר לשטח?
לא ניתן לטעון באופן גורף שלמתכננים אין רגישות סביבתית. עובדה, יש שימוש בחלוקים מקומיים בסכרוני הבטון
