לוכדי ולכידות נחשים

צפע מצוי (Daboia palaestinae) הוא מין מוגן ואסור לפגוע בו: כל נחשי הארץ מוגנים במסגרת החוק. זהו נחש ארסי ומסוכן המשגשג באזורים חקלאיים, ונצפה תכופות בשטחים מיושבים - כולל בערים במרכז הארץ. בין היתר, הטיפול במפגשים עם מין מוגן ומסוכן המתקיים בסמיכות לאנשים נעשה באמצעות לוכדי נחשים: אנשים אשר הוסמכו ללכוד נחשים מוגנים וקיבלו היתר לעסוק בכך.

צפע מצוי, Vipera palaestinae
צפע מצוי, Vipera (Daboia) palaestinae. אזור ברור חיל, 01/02/2007. קשקשים בעלי קרינים.         © איל ונונו

עיון בדיווחים המתקבלים  במן השדה, מגלה כי לצפע מקום מכובד ביותר ברשימה. מטבעם של הנתונים במערכת, אשר מרביתם מסוג נתוני נוכחות (Presence-Only Data), לא ניתן ללמוד מכך לגבי מצב האוכלוסיה של המין. עם זאת, מריבוי התצפיות צריך וכדאי להסיק לגבי הסכנה הנשקפת לאנשים המתגוררים באתרים בהם נצפים צפעים בתכיפות גבוהה. ניתן גם ללמוד על אפשרויות התמודדות וטיפול נוספות בנושא, אך לשם כך בוחרות הרשויות בדרך העלובה ביותר שניתן להעלות על הדעת, אשר את מחירה הגבוה משלמים נחשים ואנשים גם יחד. בארץ מוכשים כ-150 אנשים מדי שנה (100-300), ולפני שניגשים לדיון חשוב להבהיר:
1. הכשת צפע גורמת לכאבים עזים, אשר עשויים ללוות את הנפגע במשך ימים רבים. לעתים קרובות הן אף מותירות צלקות משמעותיות.
2. מקרי מוות כתוצאה מהכשות צפע הם נדירים ביותר, בעיקר הודות לטיפול באמצעות נסיוב ומהירות התגובה של המטפלים.

צפע מצוי, Vipera palaestinae
צפע מצוי, Daboia (Vipera) palaestinae. עמק בית שאן, 03/2017          © ברק דותן

מותר להעתיק?
מה נעשה בנחש הנלכד (כנדרש בחוק) בחצר בית במושב או בגינה בעיר? ניחשת נכון! הוא מועתק ממקומו ומשוחרר לחופשי. בחלק מאתרי ותכתובות לוכדים, אף מובהר שהנחשים משוחררים הרחק ממקום יישוב. למען הסר ספק: הם לא מוחזרים למקום ממנו באו, אלא מורחקים מהמקום בו נמצאו (כאמור המין מתרבה בשטחים מיושבים). האם יש מקרה נוסף בו לוכדים מין בר המתרבה ביישוב ומשחררים אותו בשטח טבעי?
פוטנציאל הנזק שבהעתקת צפעים אל שטחי בר הוא אדיר, אך אין צורך לדאוג: ככלל, הצפעים לא מועברים ומשוחררים, וכאן טמון הנזק האמיתי בכל מדיניות 'הטיפול'. יש להניח כי המבקרים באתר כבר קראו דיווחים ברשת על "נחש צפע שנלכד בחנות ירקות..." וכיו"ב, ולכן נבהיר: סיפורים הזוכים לפרסום מתארים רק חלק קטן מאוד מהמפגשים בין צפעים לאנשים. לא כל אזרחי ישראל חברים בקבוצת זוחלים בפייסבוק, ולא כולם חובבי טבע מובהקים. חקלאים רבים, למשל, פוגשים צפעים מדי שנה בשטחיהם ובבתיהם. בעמותה מתקבלים מהם דיווחים מהימנים על תצפיות רבות מאוד בצפעים, אשר לעתים קרובות גם תועדו בצילום: עדיין לא אותרה בתצפיות אלו טעות זיהוי. בכל אופן, יש להבהיר כי העתקת צפעים משטחים מיושבים אל שטחי בר היא פגיעה במגוון המינים ובסביבה הטבעית: לא רק ששיטת הפעולה הקיימת לא מגינה על הנחשים, היא אף פוגעת בהם.

די לחכימא ברמיזה
במן השדה נמנעים לעתים ביודעין מעיסוק בנושאים, אשר פרשנות לא אחראית לפרסומים בעניינם עלולה להביא לפגיעה בסביבה הטבעית. מסיבה זו, טרם הוקדש פרסום לנושא הזאבים בעין גדי ועדיין לא נכתב כאן במפורש על לכידות נחשים, אלא ברמיזה. התמהמהנו מהעברת ביקורת על אופן הטיפול בנחשים במוסדות השונים, מחשש לפגיעה בהם (- בזוחלים). את החשש מפני פגיעה בסביבה הטבעית, החליפה דאגה אמיתית שמא נטבע כולנו בים הקשקושים אשר מופצים לאחרונה בערוצי התקשורת השונים, אשר באופן מפתיע נסחפים אליו גם אנשי מקצוע. בנוסף, נוכחנו כי למעשה גם הטבע יוצא נפגע מהטיפול העגום באותם נושאים, כך שנראה ואין ברירה אלא להעלות זאת לסדר יומנו: להזהיר את האנשים? להבדיל מנפגעי הזאבים בעין גדי, הרי שמוכשים רבים אפילו לא יצאו מביתם על מנת לזכות בתצפית בחיות בר. צפעים מתרבים בהצלחה בערים הגדולות ונצפים תכופות בחצרות ובבתים. אני מודה שאני מתרגש מעט בכל פעם שאני פוגש צפע צעיר בסביבת ביתי ברחובות, אך כאשר אני נפרד ממנו לשלום אני מהרהר האם עליי לצפות שכך ייגמר גם המפגש הבא שלו עם תושב מקומי.

צפע מצוי Vipera (Daboia) palaestinae
צפע מצוי Vipera (Daboia) palaestinae. אזור הכרמל, 19/06/2015          מן השדה ©
 

..ולשטיא בכורמיזא
במשך שנים רבות הועסקו בקורס לוכדי הנחשים ברשות הטבע אנשים, אשר בהיבט של שמירת טבע נקראים עבריינים. הלוכדים (בהם כמה מידידיי הטובים) משלמים עבור ההכשרה, ושוב מדי שנה תמורת אגרה הנדרשת לצורך שימוש ברישיון. אין כאן ניסיון להתמודד עם המצב ולשמור על הסביבה, אלא ניצול ציני של חלק קטן מהאוכלוסיה אשר משתמש בשירותי לוכדים - כפי שמתבקש מכל שומר חוק וכפי שגם אנחנו מקפידים להנחות. מספר רב של הכשות נגרמות כתוצאה מניסיון ללכוד נחשים. אין ספק שקריאה ללוכד היא הצעד הנבון ביותר במקרה בו אותר נחש בבית. יש להמשיך להכשיר לוכדי נחשים, וכך לוודא שבעלי החיים מטופלים באופן מקצועי. בשונה מהנעשה היום, האזרח לא צריך להיות זה אשר נושא בעלויות הלכידה לבדו.

החוק היבש
למעשה, לא זו בלבד שהחוק הקיים אינו מגן על הנחשים אלא שתכופות הוא מהווה תירוץ להריגתם: כיוון שברור לכל כי הנושא מופקר לחלוטין, הרי שמי שמחסל נחש מבלי להזעיק לוכד לא נענש על כך. "כל הנחשים מוגנים",  אך האם יש להתייחס לכולם באופן זהה? בכל מקום? האם עלינו לצפות מכלל התושבים להזעיק לוכד כשנחש מופיע בביתם? הנוהל הקיים פוגע בנחשים, ובהקשר לצפעים החוק המדובר הוא למעשה דרך יצירתית לגבות אגרות מהלוכדים. לכידת צפעים (וכך גם לגבי מינים נוספים) המתרבים בשטחים מיושבים ושחרורם בשטח הפתוח (במימון פרטי), היא לא דרך בדוקה להגן על נחשי הארץ. מי שרוצה לחזות באיוולת בעיניו, מובן להצטרף אליי לסיור בחולות מישור החוף ולהתרשם מכמות הצפעים המצויים בהם.

איל ו.

צפע מצוי (Daboia palaestinae)
צפע מצוי (Daboia palaestinae), אלביניזם - נדיר ביותר        מן השדה ©

קריאה נוספת:
חידת זיהוי (פתורה) - כך נראות אצבעות שנים רבות לאחר שהוכשו על ידי עכן ואפעה.