תצפיות בארנבת מצויה (Lepus capensis) נקלטות לעתים במערכת, כאשר במרבית המקרים מדובר בארנבות אשר הוחרדו ממקום מרבצן. לעתים רחוקות בלבד צופים מבחינים בארנבת במנוחתה: זהו מין לילי, אשר בשעות היום מסתתר בסבך עשבים, בגומחות בקרקע ובמסתורים דומים אחרים. צבע הפרווה של ארנבות, המשקל, האורך היחסי של האוזניים ותכונות נוספות, משתנה במידה ניכרת בין פרטים מאזורים גיאוגרפים שונים וניתן להבחין בכך אף בתצפית בתנאי שדה: באזורים מדבריים בדרום הארץ נראות ארנבות קטנות ובהירות יחסית, בעוד שבשטחי חקלאות בצפון נראות ארנבות גדולות למדיי.
ארנבת מצויה, Lepus capensis. אזור צאלים, 14/10/2014. © יעקב רזניק
במהלך הימים האחרונים התקבלו תצפיות מאזור השפלה ומצפון הנגב, ובהזדמנות זו (ובהמשך לחלופת מסרים בנושא) נוסיף הערה לגבי השיוך הטקסונומי של המין. הארנבת שייכת לסדרת הארנבאים (Lagomorpha), כך שלמעשה היא כלל אינה קרובת משפחה של העכבר המצוי, כפי שממחיש התרשים המצורף. זהו תרשים כללי ביותר: הוא אינו כולל את כל הסדרות במחלקת היונקים, וישנם מדענים שחלוקה זו אף אינה מקובלת עליהם. בכל אופן, הוא מובא כאן על מנת לתאר סכמטית את המרחק הטקסונומי שבין ארנבת לעכבר. לארנבאים זוג שיניים 'חותכות' נוסף, הממוקם מאחורי השניים החותכות הקדמיות - בכך הן נבדלות מכל המכרסמים (מנדלסון ויום טוב, 1987).
תרשים: השיוך הטקסונומי של ארנבת מצויה ועכבר מצוי
לארנבת תפוצה רחבה באירופה, אסיה ואפריקה. המין הובא על ידי האדם גם ליבשת אמריקה ולמקומות נוספים, וכיום מצויות אוכלוסיות שלו באוסטרליה, ניו זילנד, ארגנטינה ועוד. בכמה מהם הוא מוגדר כמין פולש המתחרה ודוחק מינים טבעיים. השונות הרבה בין פרטים מאזור תפוצה שונים הביאו לחלוקתו למספר תתי מינים ואף לפיצולו למינים שונים. בארץ היא מצויה כמעט בכל בתי הגידול, כאשר צפיפות האוכלוסיה וגודל הפרטים משתנה בהתאם למיקום. בעבר הוצע כי ארנבות החיות בדרום הערבה שייכות לתת המין arabicus, אשר לדעת חוקרים אחדים זכאי למעמד מין עצמאי, אך נכון להיום הארנבות באזורנו שייכות כולן למין אחד.
ארנבת מצויה, Lepus capensis. אזור צאלים, 8/2014 © יעקב רזניק
אומנם לעתים נצפות ארנבות רבות במהלך סיור לילי, אך הארנבת היא יחידאית. ארנבות לא מתלהקות לצורך חיפוש מזון, וככלל לא מדובר בבעל חיים חברותי במיוחד. בתנאי שבי, כאשר זוג ארנבות נאלץ לחלוק שטח מחיה מצומצם, הנקבה שולטת בזכר ואף נוהגת להכותו. במרחב הפתוח הארנבים הגברים מתרחקים מהנקבות ונמלטים על נפשם בריצה מהירה (כ-60 קמ"ש), אולם בתנאי כלוב מבינים הפיקחים שאין טעם להתנגד והדבר עשוי להסתיים בכך שהנקבה הורגת את הזכר (לזכותה ייאמר שהיא עושה זאת במהירות).
מקורות
מנדלסון ה. ויום- טוב, י.,(1987) החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 7, יונקים. החברה להגנת הטבע ומשרד הביטחון, ההוצאה לאור.
שלמון, ב. (1983 ,( מדריך היונקים בישראל וסימני השדה לנוכחותם. כתר, הוצאה לאור.
קישורים
ארנבת מצויה באתר ADW
ארנבת מצויה באתר biodiversityexplorer
ארנבת באתר eol.org
