שם אנגלי: Red-vained Dropwing
ככל בני משפחת הטיסניתיים, גם הזכר של הגיחנית המעורקת נוטה לעמוד במקום בולט שעות ארוכות, בד"כ באותה נקודת תצפית שאליה יחזור גם אם יופרע. בעמדו כך הוא ממתין לנקבה שתעבור בנחלתו.
בני הסוג גיחנית ניכרים בתנוחת העמידה שלהם, בה הכנפיים נוטות קדימה אל מעבר לראש ולא לצדדים כמו רוב השפיריות.
גודל: קטנה (3-4 ס"מ).
בית גידול: בריכות רדודות (לא נדיר למצוא אותה אפילו בבריכות שחיה), וכן בערוצים קטנים.
תפוצה: בכל רחבי אפריקה, וכן מיוון וקפריסין ומזרחה עד למרכז אסיה
בישראל נפוצה למדי, בעיקר בדרום ובמזרח.
עונה: אמצע מאי עד יולי (ע"פ נתונים מטורקיה), בישראל ניתן למצוא אותה גם מעט מאוחר יותר.
סימני זיהוי:
זכר- כל גופו אדום.
לחזה יש גוון סגול, בצידי הבטן יש משולשים שחורים, ובפרקים השמיני והתשיעי יש סימון שחור גם בצד העליון. עורקי הכנף אדומים גם הם.
בסיס הכנפיים האחורית והקדמית צבועות צהוב-ענבר.
פטרוסטיגמה (כתם הכנף) שחורה.
הזכרים הצעירים דומים לנקבה.
נקבה – החזה לבנבן עם פספוס שחור בצידי החזה.
הבטן חומה-צהבהבה עם סימונים שחורים גדולים עד הפרק השביעי.
הפרקים השמיני והתשעי שחורים עם נקודות צהובות קטנות.
בצידי הבטן יש סימון שחור נרחב. כתם צהוב-ענבר קיים בבסיס הכנפיים הקדמית והאחורית כאחד.
מינים דומים:
זכר- במשפחת הטיסניתיים יש מינים אדומים רבים (בני הסוג: דלגנית, גיחנית ועפיפונית). המשולשים השחורים בבטן הם דיאגנוסטיים.
נקבה- כמעט כל נקבות משפחת הטיסניתיים דומות מאוד ויש לשים לב לפרטים כדי להבחין ביניהן.
גיחנית מעורקת - זכר © נתנאל ירקוני
אפשר לראות את החזה בעל הגוון הסגול, ואת הבטן האדומה עם המשולשים השחורים
גיחנית מעורקת- נקבה © דוד קוטר
אפשר לראות את החזה הלבנבן ואת הבטן הצהובה-חומה עם הסימונים השחורים הנרחבים.
