בתחילת הקיץ חלה תקופת הרבייה של הכוח ולכן מוקדשת למין רשימה קצרה, בתקווה שנקבות שעדיין לא הטילו יקראו באתר ויזדרזו לעשות כן עוד במהלך חודש יולי. משפחת הכוחיים (Varanidae) היא אומנם קטנה יחסית מבחינת מספר מינים (כ-55), אך נציגה הם הגדולים שבלטאות. תפוצתה רחבה למדי, עיקרה באזורים טרופיים ברחבי העולם. הכוחיים הם זוחלים מרשימים בגודלם: הלטאה הגדולה ביותר בעולם היא מין כוח בשם דרקון קומודו (Komodo dragon, Varanus komodoensis), המצוי באי קומודו שבאינדונזיה. משקלם של זכרים ממין זה עשוי להגיע לכ-90 ק"ג ולאורך של כ-2 מ'.
כח אפור (Varanus griseus), מבנה אופייני לכוחיים: ראש, צוואר וזנב ארוכים, טופרים חזקים. © איל ונונו
בישראל מין אחד בלבד המשתייך למשפחה, כח אפור (Varanus griseus). הוא קטן מאוד ביחס לקרובו האינדונזי, אך יחסית ליתר מיני הלטאיים בישראל הוא ענק אמיתי. אורכם של בוגרים כ-1.3 מ' ומשקלם כ-1 ק"ג, אם כי לעתים נדירות המידות גדולות יותר (אורך כ-1.5 מ', משקל כ-2 ק"ג). זהו מין יומי, חובב חום, אשר אינו פעיל בחורף הקר. לכח מבנה אופייני למשפחה, כולל זנב חזק ביותר בו הוא מיטיב להשתמש כשוט ולהצליף באויביו. הרגליים חזקות ומצויידות בטופרים חדים, בעזרתם הוא חופר מחילות ארוכות המשמשות אותו בתקופת החורף. כוחים הם ציידי חולייתנים מיומנים. בלסתותיהם החזקות נצפו לא אחת צבים, ציפורים, נחשים ועוד. פרטים צעירים ניזונים ככל הנראה גם בחרקים; במן השדה נרשמה תצפית בפרט שנצפה צד עכשוב ב.מ. לפרטים צעירים דגם צבעוני וקונטרסטי, ההולך ודוהה עם ההתבגרות: לבוגרים דגם אחיד יותר בגווני אפור המופיע שנים בודדות לאחר בקיעתם.
כח אפור (Varanus griseus). הראש מכוסה בקשקשים קטנים. © איל ונונו
למין תפוצה רחבה על פני מערב הסהרה, מצרים, סיני, ישראל, סוריה, ערב הסעודית, טורקיה, עירק, איראן, מרכז אסיה, פקיסטן והודו. בישראל הוא מצוי בבתי גידול פתוחים בנגב, בערבה, בקעת ים המלח, בקעת הירדן ובחולות מישור החוף. המין אינו נכלל בספר האדום של החולייתנים בישראל, אך יש לציין כי ייתכן ונעלם כליל מאזורים בהם נצפה בעבר באופן סדיר. בשל גודלם, פעילותם היומית וסימני השדה הברורים שכוחים משאירים אחריהם, כנראה שתקופות ארוכות בהן אינם נצפים בשטחים מוכרים מעידות כי האוכלוסייה בהם התמעטה.
כח אפור (Varanus griseus) מנפח את גרונו, לנחיריים מבנה אלכסוני מוארך © איל ונונו
מקורות
אל. ברש., י.ח. הופיין, (1956), מדריך ומגדיר לזוחלים של ארץ ישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד
החי והצומח של ארץ-ישראל (1984), כרך 5 :זוחלים ודוחיים, עורך הכרך: א. ארבל, עורך הסדרה: ע. אלון; החברה להגנת הטבע ומשרד הביטחון ההוצאה לאור,
הספר האדום של החולייתנים בישראל (2002) עורכים: ע. דולב; החברה להגנת הטבע., א. פרבולוצקי; רשות הטבע והגנים, הוצאת רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע